<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ג</h1>
<h2>דף יא.</h2>
מזוזה של יחיד נבדקת פעמים בשמיטה ושל רבים פעמים ביובל, שבדבר שהוא של רבים אין להטריח הרבה פן יהיה כל אחד דוחה הבדיקה על חבירו (יומא י"א א' ורש"י).
<h2>דף יא:</h2>
גרסינן במסכת סוכה (ג' א') וביומא פרק קמא בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה. גרסינן בפרק הקומץ (ל"ג ב') פתחים שוממין פטורים מן המזוזה שאין להם משקוף או תקרה. וביומא בפרק קמא (י"א ב') תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ששה שערים פטורים מן המזוזה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות ושער שאינו מקורה ושער שאינו גבוה עשרה טפחים, וחולק באוצרות על ברייתא דבסמוך (ו)[ד]תניא ביומא פרק קמא (שם ע"א ע"ש) בשעריך, אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות מדינות ועיירות ואוצרות יין ושמן כולם חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער האכסדרה ומרפסת תלמוד לומר ביתך דווקא מיוחד לדירה יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה, יכול שאני מרבה בית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה תלמוד לומר ביתיך מה ביתיך העשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד, יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות תלמוד לומר ביתיך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אילו שהם קדש. ואם כן בית הכנסת ובית המדרש פטורין, ואמרינן נמי התם (י"א ב') בית הכנסת שאין שם בית דירה לחזן חכמים פוטרין מן המזוזה. וגרסינן פרק הקומץ (מנחות ל"ג א') והא ההוא פתחא דהוה עייל ביה רב הונא לבי מדרשא והוה ביה מזוזה ומתרץ ההוא רגיל הוה, פירוש רגיל לכל בני הבית כך פירש רש"י (שם ובדף ל"ד א' ד"ה אע"ג), אבל אם אין רגיל בו כי אם הוא לבדו פטור.
